 |
| הנה מגיע הרגע לו חיכיתי שנתיים שלמות – הפרמיירה!!! |
ימים של עשייה נמרצת עוברים עלי ועל כל סובבי...חזרות, סגירות אחרונות,
רקמות, מוסיקה, תאורה, דיוק, שירה... "הרוקמת" יוצאת אל האור אחרי הריון מאוד
ארוך, מאתגר ומייגע.
הרעיון על ההצגה הבריק כברק לפני כשנתיים. הסקיצה הראשונה הייתה מוכנה
תוך שבועיים ומאז עברו הרבה מאוד מים בנהר עד שההצגה נולדה.
לפני כשנה חברתי לחברה ובמאית מוכשרת – אלית ובר. וביקשתי ממנה לעזור
לי לחלץ מתוכי את ההצגה שביקשה לצאת. שנה שלמה, היינו שקועות בתהליך יצירה מורכב ומעניין
בו נוצרה ההצגה "הרוקמת".
רקמנו ופרמנו ורקמנו ופרמנו ורקמנו עד
שהיא התהוותה ונוצרה.
זו הייתה חוויה מאתגרת מאוד, מעוררת, ממקדת, משמחת, מצחיקה, מעייפת, מתמצתת, סוחטת, או בקיצור, אני מרגישה כמו אחרי מרתון!
קושי לצד צמיחה וסיפוק עילאי.
כולי נרגשת להזמין אתכם לראות את ההצגה:
ביולי - בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות – חולון
ההצגה בימים:
שבת 18/7 - 21:00
ראשון 19/7 - 21:00
שלישי 21/7 - 20:30
רביעי 22/7 - 20:30
באוגוסט – בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון הבובות – ירושלים.
ההצגה ביום שני 10/8 - 21:00
תקציר ההצגה:
אחרי 50 שנה בהם העלתה אבק בבוידעם שכוח, מתעוררת לתחייה מכונת הדפסי רקמה עתיקה ומספרת את סיפור חייה של אישה אמיצה שחיה במאה הקודמת. בריינה עלתה לפלשתינה השוממה אחרי שהתמודדה ושרדה מלחמת עולם וטרגדיה אישית. באמתחתה חלום חצי ממומש על תעשיית הרקמה ובליבה געגועים עזים למשפחתה ולמלנצ'ה, עיירת הולדתה.
סיפורה האמיתי של בריינה מוגש ע"י אשתו של נינה, שבאמצעות מכונת הרקמה העתיקה, תיאטרון חפצים ואביזרי רקמה ותפירה מגוללת סיפור משפחתי מרגש של חלומות, אובדן ונחמה.
יצירתן של אורלי ויסברוד ואלית ובר
בימוי: אלית ובר
עיצוב ומשחק: אורלי ויסברוד
מוסיקה: רועי ירקוני
שיפוץ ושחזור מכונה: הראל ארפי
הופק בתמיכת המרכז לתיאטרון בובות, חולון
והכי חשוב - תודה!
אני רוצה להודות לכל מי שעזר לי בדרך
לניר אהובי שתמך בי כל הדרך באהבה.
לצביקה היקר – על המכונה המופלאה, הסיפור, השיתוף, האמון, התמיכה, הסבלנות
והאהבה.
להראל – אחי היקר שנירתם לפרוייקט מאוד מורכב של בניית המכונה ועוד
מליון ואחד אביזרים.
לאלית – האחת והיחידה שהייתה מיילדת מופלאה עבורי ועבור היצירה ועשתה
זאת במקצועיות,
נחישות ורגישות רבה –
תודה!
לרועי – על המוזיקה המופלאה והעבודה המקצועית הנעימה.
למיכל מענית– על זריזות האצבעות והרקמות ומדהימות שרקמת להצגה.
לאילנה – על התפירה הרקמה, התמיכה והאהבה.
לאורי - תודה על התמיכה המקצועית
לאמא ואבא וכל המשפחה – שתמיד עזרו כשהיה צריך.
לשרון בריין, גת, שכנותיי וחברותיי שנרתמו לעזור תמיד ובשמחה!
לילדיי המופלאים על היותכם ועל ההבנה.
ותודה לכל מי שהיה לעזר ותיקן פאנצ'ר, עשה ביביסיטר, תפר, רקם , שאל,
הציע, ותמך.
תודה רבה!
ניפגש בפסטיבל
אורלי
